עו"ד מירב שחם

עורכת דין מוסמכת, בעלת משרד בזכרון יעקב 

הנני עורכת דין מוסמכת החל משנת 2008, בעלת משרד עו"ד העוסק בתחומי דיני הנזיקין, תאונות וביטוח
וכן בתחום דיני העבודה וזכויות נשים בהריון ולאחר לידה.


בשנת 2002, מיד לאחר הצבא, הועסקתי כעוזרת ליועמ"ש במשרד הביטחון. 
למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים, ועבדתי במשרד עורכי דין בירושלים בתחום דיני הנזיקין ודיני העבודה.
זמן קצר לאחר מכן, התקבלתי למשרת סטודנט במחלקה הפלילית של פרקליטות המדינה בירושלים.

סיימתי את לימודים המשפטים בשנת 2007 והתמחיתי במחלקה הפלילית של פרקליטות מחוז תל אביב.
עקב מעבר מגורים לחיפה, המשכתי את המחצית השניה של ההתמחות במחלקה הפלילית של פרקליטות מחוז חיפה.  
הוסמכתי ע"י לשכת עורכי הדין ביוני 2008 ומאז עבדתי במשרדים שונים בעיר חיפה, בתחום דיני הנזיקין ודיני העבודה.

בשנת 2015 פתחתי משרד עו"ד עצמאי. כיום ממוקם המשרד במרכז זכרון יעקב.

המשרד עוסק בדיני נזיקין ובדיני עבודה, ובמיוחד בזכויות נשים בהריון ולאחר לידה.
זאת, בעקבות התנסות אישית וכואבת שחוויתי, במסגרת עבודתי כעורכת דין שכירה לאחר לידתה של בתי הבכורה. 

כיום אני מייצגת הן עובדים ועובדות והן מעסיקים בכל הנוגע למשפט העבודה, וכן מטפלת ומייצגת בתביעות של נזקי גוף, תאונות וביטוח

בנוסף, אני מעבירה הרצאות בנושאים שונים בתחומי העיסוק שלי, ובמיוחד בנושא של זכויות העובדת לאחר לידה,
על מנת לעזור לכמה שיותר נשים וגברים שזכויותיהם נפגעו. 

הסיפור האישי שלי

או למה דוקא זכויות נשים בהריון ולאחר לידה

לא תמיד עסקתי בזכויות נשים בעבודה. 
למעשה, עד שנת 2012 כמעט ולא הכרתי את הזכויות בהקשר הזה.  
התחלתי את דרכי כעורכת דין שכירה במשרדי עו"ד שונים בחיפה. 
במהלך הזמן התחתנתי, נכנסתי להריון וילדתי את בתי הבכורה באוגוסט 2011. בזמן שהייתי בחופשת לידה החליפה אותי עו"ד צעירה יותר, היא ישבה במשרד היפה והגדול שלי וטיפלה בתיקים שלי. לפני חזרתי לעבודה שוחחתי עם המעסיק שלי, גם הוא עורך דין כמובן. המעסיק הציע שלאחר שאשוב לעבודה אשב במשרד הקטן יותר, בו אין חלון ובו נמצא הארכיון, כי אני "בטח צריכה לשאוב", וכדי שלא יפריעו לי. בזמנו זה נשמע לי הגיוני.

בדיעבד.. ובכן, מדובר בהרעת תנאים לכל דבר. 

מיד אחרי שחזרתי לעבודה התחלתי להרגיש מלבד השינוי בתנאים הפיזים, גם את השינוי ביחס. 
באותם הזמנים לא ממש הבנתי מה קורה, אבל מאוד נעלבתי מהצורה שבה המעסיק התבטא כלפי. המחליפה שלי נשארה לעבוד וגם היחס שלה כלפי היה עוין. נוצרה אוירה מאוד לא טובה, ולכך התווספו גם חילוקי דעות על רקע מקצועי ביני לבין המעסיק. 
לא חלף זמן רב, ולמען הדיוק, חודש וחצי אחרי שחזרתי מחופשת הלידה, וכשאני עדין נמצאת בתקופה המוגנת מפני פיטורים – הודיע לי המעסיק בשיחה קצרה שאני מפוטרת. ללא שהתקיים שימוע. מבלי שניתן היתר ממשרד העבודה. כך פתאום. ביקש שאקח את הדברים שלי ואלך. 

ההלם היה עצום. העלבון ותחושת חוסר האונים צרבו בלב. 

לקח לי זמן לאסוף את עצמי, לאסוף את הכוחות ולהגיש נגדו תביעה. היו לצדי אנשים אהובים שעזרו לי, וגם ייצגו אותי בתביעה.  
זה לקח זמן. הרבה זמן. השופט ניסה לגשר בין הצדדים, ונתן הצעות נמוכות לפשרה לאורך כל ההליך. לא הסכמנו. רציתי פסק דין – שהעולם יראה וישמע. 

ובינתיים, הלכתי והתחזקתי בעמדתי. 

כשיצאתי לעצמאות, אחרי שבתי השניה נולדה, החלטתי ללמוד את נושא זכויות הנשים לעומק, על מנת לעזור לנשים בהריון ולאחר לידה. להתעקש איתן על הזכויות שלהן, ולא לוותר למי שפגע בהן!
בשנת 2015 התחלתי להעביר הרצאות בתחום, ובמיוחד לנשים שנמצאות בחופשת לידה. להפיץ את הבשורה. ללמד אחרות את מה שאני בזמנו לא ידעתי.
כיום אני מייצגת נשים וגברים שנפגעו מהמעסיק שלהם, וגם מול ביטוח לאומי, בכל הנוגע לזכויות בהריון ולאחר לידה. 

אגב, פסק הדין התקבל

בחודש אוקטובר 2017 לאחר כמעט חמש שנים של הליך משפטי. ואם תהיתם לעצמכם, אז כן, ניצחתי!
(לסקרנים במיוחד: סע"ש 37733-02-13 בבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה. פורסם בתקדין)