תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה

מה חשוב לדעת במקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה?

תאונות עבודה כידוע, מקנות את הזכות לפנות אל המוסד לביטוח לאומי (מחלקת נפגעי עבודה) על מנת לקבל את הפיצוי שמגיע לנו.
אבל בתאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה, למעשה משולבים שני גורמים – המוסד לביטוח לאומי וחברת הביטוח של הרכב בו נפגענו.
(אגב- גם מי שנפגע כהולך רגל מפגיעת רכב, נכנס תחת אותה ההגדרה של תאונת דרכים. ואם היה בדרכו לעבודה או בחזרה ממנה- זו תהיה גם תאונת עבודה).

בכל התאונות, חשוב לשים לב מה נכתב בתיעוד הרפואי ולדייק את הכתוב ככל שניתן.
אבל בתאונות עבודה שהן גם תאונות דרכים, חשוב מאוד כבר מההתחלה לציין בפני הגורם הראשון שרואה אתכם ומטפל בכם – שמדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.
למה? כי גם חברות הביטוח וגם ביטוח לאומי עלולים שלא להכיר בתאונה ולא לשלם לכם את מה שמגיע, אם לא תעשו זאת.
לכן, בכל פעם שאתם הולכים לרופא- תציינו שעברתם תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.

אלו השלבים הראשונים לטיפול בענין התאונה:

1. לבקש מהמעסיק טופס ב"ל 250 חתום – דיווח על תאונה בעבודה (לכל מעסיק יש את הטופס, וגם ניתן למצוא אותו בקלות באינטרנט). חשוב – לצלם את הטופס ולשמור אצלכם עותק.
2. לשלוח את טופס ב"ל 250 בפקס אל בית החולים/מד"א – על מנת שלא תקבלו חיוב עבור הטיפול במיון/באמבולנס. אם לא הייתם בביה"ח, אז לשלוח אל קופת החולים.
3. להיבדק ע"י רופא משפחה לכל היותר יום יומיים לאחר התאונה – למסור לו את הטופס – על מנת שיפתח תיק תאונת עבודה. כמובן לפרט בפניו את מה שקרה בפרטי פרטים ולציין שמדובר בתאונת דרכים.
4. לקבל מהרופא ימי מחלה (גם אם קיבלתם במיון הנחייה רפואית למנוחה, זה לא מספיק). בתאונות עבודה חופשת המחלה נקראת למעשה "ימי אי כושר". הרופא צריך לתת לכם סיכום ביקור ו/או מסמך שהכותרת שלו היא "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" בה מצוין במפורש כמה ימי אי כושר הומלצו לכם. שימו לב – המעסיק לא אמור לשלם לכם עבור ימי המחלה. ביטוח לאומי הוא זה שמשלם (החריג לכך: מעסיקים שיש להם הסדר עם ביטוח לאומי תחת תקנה 22 לחוק, ישלמו לעובד את מלוא שכרו).
5. לנוח בהתאם לימי אי הכושר שניתנו. אם צריך עוד- לפנות שוב לרופא.
6. לבצע את הטיפולים שהרופא המליץ עליהם או להיוועץ באנשי מקצוע נוספים (למשל רפואה משלימה). אם צריך- לקבוע תור לרופא מקצועי (אורתופד, נוירולוג, פסיכולוג וכו').
7. חשוב! – לשמור את כל המסמכים הרפואיים, ההפניות, מרשמי התרופות (לצלם לפני שמוסרים) והקבלות.
8. לאחר כל זאת, מומלץ לפנות לעורך דין מתחום דיני הנזיקין להמשך טיפול.

לאחר מכן, הטיפול המשפטי בתאונה, נחלק לשניים:

• המוסד לביטוח לאומי

מגישים טופס תביעה ל"הכרה בתאונת עבודה ודמי פגיעה" (ב"ל 211), על מנת לקבל את התשלום עבור הימים שנעדרתם מהעבודה.
לאחר מכן ובמידת הצורך, אם הפגיעה הותירה מגבלה רפואית כלשהי – מגישים תביעה ל"קביעת דרגת נכות".

תביעה זו כרוכה בבדיקה ע"י ועדה רפואית בביטוח לאומי, וחשוב להגיע אליה לאחר קבלת ייעוץ משפטי מתאים.
על קביעת הועדה ניתן לערער לוועדה עליונה.

•  חברת הביטוח בפוליסת ביטוח חובה (הרכב בו נסעתם או שממנו נפגעתם כהולכי רגל)
  באמצעות עו"ד מייצג, מגישים מכתב דרישה או כתב תביעה כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב, עבור נזקי הגוף שנגרמו לכם בתאונה.
  ניתן לנהל מו"מ על גובה הפיצוי, או לנהל את ההליך בבימ"ש. כמובן שכל מקרה לגופו, ועוה"ד המטפל/ת תדע לייעץ בצורה הנכונה ביותר.

חשוב לדעת, שגם אם נגרמה לכם פגיעה קלה יחסית, אתם עדין תהיו זכאים לקבלת פיצוי כספי מחברת הביטוח.
גם כאן, מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין מהתחום, כי חברות הביטוח מנצלות את חוסר הידע על מנת לשלם כמה שפחות.

ההליכים מול חברת הביטוח וכן מול המוסד לביטוח לאומי הינם ממושכים ויכולים להיות די מתישים. יחד עם זאת, חשוב שתמשיכו לטפל בעצמכם, ולצבור כמה שיותר תיעוד רפואי המצביע על מצבכם, על מנת שבפני הועדה הרפואית ובית המשפט תהיה התמונה המלאה לגבי הפגיעה שנגרמה לכם.

מאחלת לכם הרבה בריאות,

עו"ד מירב שחם
דיני נזיקין ודיני עבודה